ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופוס: מה ההבדל כשמדובר בהורה מבוגר

התשובה הקצרה: ייפוי כוח מתמשך הוא בחירה של ההורה עצמו, ואפוטרופוס הוא מינוי של בית המשפט.

בייפוי כוח מתמשך אדם בגיר שמסוגל להבין את משמעות המסמך, את מטרותיו ואת תוצאותיו (ואם הוא אדם עם מוגבלות, בהינתן התאמות) ממנה אדם אחד או יותר שיפעלו בשמו, בעניינים אישיים, בענייני רכוש או בשניהם. עניינים אישיים כוללים גם עניינים הנוגעים לבריאות, ולכן ייפוי כוח מתמשך יכול לחול גם על עניינים רפואיים, כפי שיפרט הממנה. מי שממנה מיופה כוח לכלל ענייניו האישיים ולא מחריג במפורש את העניינים הבריאותיים, ייפוי הכוח חל גם עליהם. אפשר גם לתת ייפוי כוח מתמשך רק לעניינים הנוגעים לבריאות, והוא נקרא ייפוי כוח רפואי (סעיפים 32א, 32ב, 32יג(ג) ו-32טו לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962).

אפוטרופוס ממנה בית המשפט, למשל לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו (סעיף 33(א)(4) לאותו חוק). את הבקשה יכולים להגיש בן הזוג, קרוב, או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו (סעיף 33(ב)).

אל תתבלבלו בין אפוטרופוס לבין האפוטרופוס הכללי. בייפוי כוח מתמשך, האפוטרופוס הכללי הוא הגורם שאצלו מפקידים את המסמך, ואליו מיופה הכוח מוסר את ההצהרה על כניסתו לתוקף (סעיפים 32יז ו-32יט).

התשובה הקצרה: השוני הוא במי שבוחר, בנקודת הזמן ובאופן הפיקוח.

התשובה הקצרה: ככלל לא, בעניינים שנכללו בייפוי הכוח.

אחד התנאים למינוי אפוטרופוס לבגיר לפי סעיף 33(א)(4) הוא שלא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפוי כוח מתמשך בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי (סעיף 33א(א)(2)).

יש חריגים. בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס נוסף על מיופה הכוח, אם בלי המינוי תיגרם להורה פגיעה של ממש (סעיף 32כח(ב)), והוא יכול גם לבטל ייפוי כוח או מינוי על פיו במקרים שמפורטים בחוק (סעיפים 32כט ו-33א(ג)).

התשובה הקצרה: כשבלי המינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של ההורה, ואין דרך אחרת שמגבילה אותו פחות.

מלבד התנאי של ייפוי הכוח, בית המשפט ימנה אפוטרופוס לפי סעיף 33(א)(4) רק אם ראה שבלי המינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם, ושאי אפשר להשיג את המטרה בדרך שמגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו (סעיף 33א(א)).

אחת החלופות היא תומך בקבלת החלטות, לאדם שיכול לקבל החלטות עם תמיכה. התומך מסייע לאדם לקבל מידע, להבין אותו ולממש את החלטותיו, אבל אינו מחליט בשמו (סעיף 67ב).

גם כשממנים אפוטרופוס, בית המשפט מפרט באילו עניינים ימונה, ומצמצם אותם ככל האפשר אם המטרה מושגת גם כך (סעיף 33א(ד)-(ה)). לפני המינוי הוא שומע את דעת האדם, אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר את דעתו (סעיף 36).

התשובה הקצרה: זה תלוי בשאלה אם ההורה מסוגל להבין את משמעות המסמך, את מטרותיו ואת תוצאותיו.

גיל מבוגר כשלעצמו אינו שולל את האפשרות לחתום. כשיש לעורך הדין ספק אם ההורה כשיר לכך, הוא מפנה את ההורה לחוות דעת של גורם שנקבע לכך (סעיף 32יד(ב)). בנוסף, עורך הדין מאשר שהתרשם שייפוי הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון (סעיף 32יד(ה)).

אם ההורה כבר אינו מסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, גם בהינתן התאמות שהחוק מחייב לאדם עם מוגבלות, הוא אינו יכול לתת אותו, וגם ילדיו אינם יכולים לחתום במקומו. אז נשארות החלופות שבחוק, ובהן בקשה למינוי אפוטרופוס.

התשובה הקצרה: המשפחה יכולה לעזור, אבל ההחלטה והבחירה במיופה הכוח הן של ההורה.

לא פעם הילדים הם אלה שפונים אליי, אחרי אירוע רפואי או ירידה בתפקוד. המשפחה עוזרת בארגון ובמידע, אבל לא מחליטה. לכן ייתכן שאבקש לשוחח עם ההורה ביחידות.

הטעות הנפוצה היא לבחור את הקרוב ביותר במקום את המתאים ביותר. קרבה אינה אומרת יכולת לנהל כספים ולהתמודד עם מצבים רפואיים ומשפחתיים מורכבים.

כשקשה להורה להגיע, אני מגיעה אליו, הביתה וגם לבתי חולים ולבתי אבות, בנתניה ובאזור השרון.

התשובה הקצרה: אם יידרש מינוי, בית המשפט הוא שיחליט מי ימונה, תוך התחשבות ברצון ההורה, והמשפחה מתמודדת עם זה ברגע קשה.

אירוע בריאותי פתאומי או הידרדרות קוגניטיבית מהירה יכולים לסגור את האפשרות לבחור. ראיתי משפחות שנתקלו אז בשלושה קירות: חשבונות בנק משותקים, בירוקרטיה של מינוי אפוטרופוס, ומחלוקות על זהות המטפל.

אל תחכו לרגע שבו תהיו חייבים להסדיר את הדברים. שיחה עם ההורה כשהוא יכול לבחור, מתוך רוגע, שומרת על הרצון שלו, על העצמאות שלו ועל הכבוד שלו.

בפגישה אני מסבירה את האפשרויות, וההחלטה נשארת של ההורה.