מתי פותחים צוואה, ומה עושים אחרי הפטירה

התשובה הקצרה: חוק הירושה אינו מדבר על "פתיחת צוואה" במשפחה. הוא קובע שני דברים: מי שמחזיק צוואה של אדם שנפטר מוסר אותה לרשם לענייני ירושה, ואת הזכויות לפי הצוואה אפשר לתבוע רק אחרי שניתן עליה צו קיום.

חובת המסירה חלה מיד לאחר שנודע על הפטירה. אפשר למסור את הצוואה המקורית או העתק מאושר שלה (סעיף 75(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965).

כלומר, השאלה החשובה היא לא מתי קוראים את הצוואה, אלא מה עושים איתה כדי שאפשר יהיה לפעול לפיה.

התשובה הקצרה: אפשר לברר אצל הרשם לענייני ירושה אם הנפטר הפקיד צוואה, וכדאי לחפש גם במסמכים שלו.

את הבירור יכולים לבקש יורשים לפי הדין, זוכים לפי הצוואה וכל מי שיש לו עניין בצוואה. מצרפים תעודת פטירה, אישור קבורה או הודעת פטירה של גורם מוסמך. ילד של הנפטר מצרף גם צילום תעודת זהות עם ספח.

אם נמצאה צוואה שהופקדה, הרשם שולח העתק שלה לזכאים, ובהם הזוכים לפי הצוואה ובני המשפחה מדרגה ראשונה.

הפקדה אינה חובה, ולכן ייתכן שיש צוואה שלא הופקדה. על הבדיקה כתבתי בהרחבה במאמר "איך בודקים אם אדם שנפטר השאיר צוואה".

התשובה הקצרה: שומרים את המקור כמו שהוא ומוסרים אותו לרשם לענייני ירושה.

לפי תקנה 8 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, מי שמוסר צוואה מגיש לרשם את המסמך, עם פרטי הזהות והכתובת שלו ושם המצווה, ומקבל אישור על המסירה. המסירה נרשמת במרשם הארצי, והצוואה נשמרת כמו צוואה שהופקדה.

אל תכתבו על הצוואה ואל תתקנו בה דבר, גם אם נראה לכם שיש בה טעות. את השאלות האלה בודקים בהליך לקבלת צו קיום.

התשובה הקצרה: הצוואה כבר נמצאת אצל הרשם, והצעד הבא הוא בקשה לצו קיום צוואה.

כאן יש פתיחה רשמית, וכך גם בצוואה שנמסרה לרשם אחרי הפטירה. אם לא הוגשה בקשה לקיום הצוואה בתוך התקופה שקובע סעיף 76 לחוק הירושה, הרשם פותח את המעטפה, מעיין בצוואה ושולח לזוכים לפיה הודעה בדואר רשום. אם ההודעה חוזרת, הוא מודיע על הצוואה באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה (סעיף 76 לחוק ותקנה 9 לתקנות הירושה). על פתיחת הצוואה הוא עורך פרוטוקול.

התשובה הקצרה: בלי צו קיום אי אפשר לתבוע זכויות לפי הצוואה (סעיף 39 לחוק הירושה).

הרשם לענייני ירושה מצהיר על זכויות היורשים: בירושה על פי צוואה, בצו קיום צוואה, ובירושה על פי דין, בצו ירושה. אם הצוואה מסדירה רק חלק מהנכסים, ניתן צו קיום על החלק הזה וצו ירושה על השאר (סעיף 66(ב) לחוק).

על הגשת בקשה, הרשם מודיע ברבים, ומי שמעוניין בדבר יכול להגיש התנגדות (סעיף 67). את המסמכים ואת שלבי הבקשה פירטתי במאמר "איך מקבלים צו קיום צוואה".

התשובה הקצרה: קבלת הצו היא רק תחילת הדרך למימוש הזכויות.

לפי המדריך של בנק ישראל לזוכים לפי צוואה, עם הפטירה הבנק מקפיא בדרך כלל את חשבונות הנפטר עד שניתן צו קיום, והרשם מעביר את הצו הדיגיטלי גם לבנקים. אופן הפעולה בבנק תלוי בנהלים שלו, בסוג החשבון ובנסיבות. ראיתי מקרים רבים שבהם הבנק ביקש נוכחות של כל היורשים.

כספי ביטוח חיים וקרן פנסיה שמשולמים בגלל הפטירה אינם חלק מהעיזבון, אלא אם נקבע שהם מגיעים לעיזבון (סעיף 147 לחוק הירושה). כשנקבע מוטב, הם משולמים לו, ולא לפי הצוואה.

זו השאלה שמשפחות שואלות אותי אחרי פטירה. מעבר לאובדן, יש בירוקרטיה והליכים, ולא יודעים מאיפה להתחיל.

אני מסבירה מראש אילו מסמכים נדרשים, ושולחת יום לפני הפגישה תזכורת עם הרשימה. ממה שאני רואה, מה שמעכב בקשה הוא פרטים או מסמכים חסרים, או טעות שמצריכה השלמות ותיקונים.

אם אתם עורכים צוואה, כדאי לחשוב גם על היום שאחרי. הפקדה אצל הרשם מקלה על מציאת הצוואה, וכדאי לשתף את האנשים הקרובים לכם.

מה שמסדירים היום, מתוך רוגע, חוסך למשפחה אי-ודאות בזמן רגיש.